בהחלט יש!
כהורים, בודאי שמעתם מילדיכם פעמים רבות את המשפט :"משעמם לי!". בגילאים צעירים, נלוות לו גם ציפיית הילד מההורה להפיג עבורו את השעמום.
כמתבוננים מהצד, לפעמים קשה להורים להכיל את השעמום של הילד מכמה סיבות: יתכן וזה מחבר אותם לחוויות ילדות שלהם, יתכן שהשעמום מנוגד לערכים של ההורים ו/או לסגנון חייהם, אולי זה מעלה חשש שמא השעמום מעיד על עצלות, ויתכנו עוד סיבות נוספות.
גם במקרה הזה, כמו גם במקרים נוספים, חשוב לא "להתערבב" עם הילד/ה (ראו מאמרים קודמים: "זו ילדותי השניה", "כוחה של אמפתיה") ולאפשר לו/ה לחוות את השעמום ולמצוא דרכים להפיג אותו.
לצד החסרון של תחושת השעמום, נודעים לו גם יתרונות. למשל:
· השעמום מאפשר לחוות אמביוולנציה, מצד אחד זהו איזור נוחות ומצד שני לא נעים בו לאורך זמן. היכולת לשאת תחושת אמביוולנציה חשובה מאד לחיים הבוגרים.
· השעמום מאפשר לילד/ה לחוות חלקים פחות נעימים אצלו/ה ולקבל אותם כחלק מהעצמי השלם שלו/ה.
· השאיפה לצאת מהשעמום דורשת מוטיבציה, היא מניעה לפעולה. גם תרגול אקראי של מוטיבציה מסייע במיומנויות החיים.
· כדי לצאת מהשעמום, נדרשת לפעמים חשיבה יצירתית. לעתים קרובות, מתוך השעמום ממציאים הילדים משחקים משל עצמם, ממחזרים קופסאות ריקות בבית או חומרים אחרים ומפעילים את הדמיון. פיתוח הדמיון הכרחי כחלק מההתפתחות התקינה של הילד/ה.
· היכולת להמציא דברים חדשים מפתחת תחושת מסוגלות, וזו בונה את הערך העצמי של הילד/ה.
ובכל זאת, אם הילד מתלונן שמשעמם לו – מה תוכלו לעשות?
לשאול: "האם נעים לך במצב הזה?" אם התשובה חיובית אז לאפשר לו להמשיך עד שיחליט לעשות אחרת.
אם התשובה שלילית – לשאול: "איך היית רוצה להפיג את השעמום?" ולהציע לו לחשוב על רעיונות.
כמובן, שחשוב לעודד את החשיבה, את הפעילויות היצירתיות ואת היכולת למצוא בעצמו את הפתרונות.
מעוניינים לשמוע יותר? יש שאלות נוספות? דברו איתי - גלית 054-7747782
